מכתב שהייתי רוצה לכתוב יום אחד.
לכבוד: חברת קווים
הנידון: מכתב הערכה
א.ג.נ,
שמי חגי ואני נוסע מספר פעמים בשבוע בקו 56 של חברתכם בדרכי לצבא. פעם הקו הזה היה שייך לחברת דן, ואני מוכרח לציין שמאז שהקו עבר לרשותכם בוצעו בו שינויים רחבים. וב"רחבים", אני מתכוון כמובן ל"איומים-ונוראים-אוי-אלוהים-מה-לעזאזל-חשבתם".
קודם כל, קו 56 המקורי סבל מפיצוץ אוכלוסין נרחב, שאותו ככל הנראה ניסיתם לפתור על ידי הסרת חלק מהמושבים, דבר שבאמת מאפשר ליותר אנשים להיכנס לאוטובוס, בתנאי שלא אכפת להם לעמוד ולוותר על מותרות כגון "נשימה". אני הייתי מציע כמה הצעות ייעול נוספות, ככה, על חשבוני:
1) להיפטר ממושבים לחלוטין. קל לראות שבמרחב שתופס אדם יושב אחד ניתן להכניס שלושה או ארבעה אנשים עומדים. בחישוב מהיר, אפשר לשלש את כמות הנוסעים בהוצאה מינימלית. רווח נקי! אמנם זה אומר שתצטרכו להיפטר מהמושבים למוגבלים שקניתם בכסף רב, אבל אחרי הכל, כמה כסף כבר יש לאנשים מוגבלים?
2) מקומות ישיבה על הגג. אנשים יוכלו לקשור את עצמם בחבל על הגג, וככה גם לא יצטרכו לעמוד, וגם יתפנו מקומות בתוך האוטובוס עצמו. אפשר אפילו לקחת תוספת מחיר למקומות על הגג ? יש להם נוף ובריזה, לא?
3) ילדים ובעלי חיים ? בתא המטען. יהיה אפשר לשווק את זה להורים בתור "שקט נפשי" ? בתשלום נוסף, כמובן. וזה לפני שמדברים על המקום שייחסך.
במידה וכל זה לא עובד ועדיין יש יותר מדי אנשים באוטובוס, יהיה אפשר להעלות את המחירים לרמה שבה רק אנשי המעמד הגבוה יוכלו להרשות לעצמם נסיעה באוטובוס. מכיוון שיש הרבה פחות מאלה בסביבה, במיוחד עם המיתון והכל, יתפנה הרבה מקום. במקום שיתפנה יהיה ניתן לשים מושבים מרווחים עם הרבה מקום לרגליים לנוסעים האמידים, או לחילופין לשים עוד פרסומות. ואם זה לא מספיק, נסיעה באוטובוס תהפוך לסמל סטטוס! זה כמו פרסום בחינם!!
דבר שני שרציתי לדון בו הוא לוח הזמנים של הקו. אם בגלגולו הקודם קו 56 היה מגיע בשעות קבועות ומשעממות, עכשיו ההמתנה לאוטובוס הפכה למשחק המשעשע "בכמה דקות האוטובוס ייאחר היום?". במקרה הטוב האוטובוס מגיע הרבה יותר מדי מוקדם, כך שאני צריך להתעורר מוקדם יותר כדי לא לפספס אותו, אבל לפחות אני מגיע בזמן. במקרה הגרוע האוטובוס מגיע בדיוק בשעה המדויקת כדי להוריד אותי ליד הבסיס בשעה 8:03, ישר לחיקו החמים של נגד המשמעת שלנו.
לסיום, נותר לי רק להודות לכם על הפיכתו של קו 56 מקו עמוס, איטי ומפוצץ אנשים לקו עמוס, איטי ומפוצץ אנשים שלפחות יש בו מקום לאנשים מוגבלים. בכך, אין ספק, עשיתם את העולם מקום טוב קצת יותר.
בברכה,
חגי גילר
|